<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יוסף רישבא</h1>
<h2>דף נד.</h2>
גרסינן באלו טריפות הלכה כל שאין כמוה חיה טריפה דבי יוסף רישבא [וכו'] הוו מחו בכוליתא אתו לקמיה דרבא אמר להו וכי להוסיף על הטריפות יש אין לך אלא מה שמנו חכמים. והא קא חזינן דקא מייתא גמירי דאי (בדק סמתרי) [בדרי] סמא גרסינן. ולא [גרסינן] סמתרי, דסמתרי מרפאין אפילו (הרוב) [הרוג]. כההיא דפרק המקבל [ב"מ ק"ז ע"ב] דאמר הכל ברוח, ופרכינן והא איכא הרוגי מלכות ושנינן התם נמי אי לאו זיקא עבדי סמתרי וחיי. הילכך הכא גבי כוליא אפילו סם של רופאים שמרפאים בהם את הפצעים אף הם מפזרים אבק הרפואה על מקום מכת הכוליא ונרפא המכה. אבל שאר סימני טריפות שמנו חכמים אפילו למ"ד טריפה חיה אין מקום המכה (חי) [חיה]. כדאייתא לענין ניטלה הנוצה [נ"ז ע"ב] דבמידי דמיטרפא ביה אין מועלת לו רפואה ואע"פ שהיא חיה. ובעזרת אבי שבשמים על סדר רכיש נפרש עוד דיוסף רישבא בימי לוי היה. כדאיתא בכל הבשר [קט"ז ע"א] ובפרק רבי אליעזר דמילה דאתת ליה רישא דסוטה בחלבא.
